החלטה בתיק בש"א 13132/07

1.         כללי:

לפני בקשה להורות למתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים.

2.         בעבר נדרשתי לתובענה זו שעה שהורתי כי יש לדחות בקשה לסילוק על הסף של הודעות צד ג'. בהחלטתי מיום 6.5.07 פרטתי באריכות את העובדות הדרושות לעניין התובענה כמו גם עמדות הצדדים.

בקצירת האומר, ענינה של התובענה שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המשיבים הפורמליים 2-3  (להלן: "הבנק") עוסקת בפרויקט מגורים ומסחר בראשון לציון. המשיבה הגישה כתב תביעה מתוקן במסגרתו צירפה את המבקש כנתבע נוסף. בכתב התביעה נטען כנגד המבקש אשר מונה לבקשת הבנק ככונס נכסים, כמי שגרם לנזקים בשל רשלנות בתפקידו. המשיבה הגישה  את התביעה, נשוא הבקשה לתשלום הסך של 5,000,000 ש"ח. בכתב התביעה נטען כי הבנק אפשר שלא כדין הוצאת כספים מקופת החברה שלא לטובתה, בנוסף נטען כי הבנק כמו גם המבקש התרשלו בכך שסירבו לאשר את מכירת הנכס מהמשיבה לצד שלישי, דבר שהסב נזקים רבים. המשיבים הפורמליים 4 ו 5 הם צדדי ג' בתובענה ששימשו בעלי תפקידים במשיבה.

3.         טענות הצדדים

ביום 7.3.07 פנה המבקש אל המשיבה במכתב דרישה למתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים המפורטים בסעיף 2 למכתבו המצורף כנספח א' לבקשה זו, לטענת המבקש עד ליום 20.6.07 המשיבה לא הגיבה למכתבו.

בתגובת המשיבה נטען כי ביום 9.5.07 היא שלחה לצדדים האחרים בתובענה ובהם המבקש דרישה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון מטעמה, עובדה שכלל לא הוזכרה על ידי המבקש. המשיבה מפנה לסעיפים 2.2, 2.3, 2.14-2.16 במכתב הדרישה מיום 9.5.07  וטוענת כי תצהיר גילוי המסמכים מטעם המבקש חסר מסמכים מהותיים ובהם דפי החשבונות בדבר הליווי הפיננסי, כמו גם מסמכים נוספים ואסמכתאות בקשר עם ניהול וליווי הפרויקט. זאת ועוד טוענת המשיבה כי ביום 11.7.07 העבירה למבקש ולשאר הנתבעים תצהיר גילוי מסמכים ולפיכך מתייתרת הבקשה נשוא החלטתי. עוד נטען כי המבקש המציא בחוסר תום לב תצהיר גילוי מסמכים חסר ומתחמק.

ביום 19.7 הגיש המבקש את תשובתו לבית המשפט ובה נטען כי המשיבה הגישה תצהיר גילוי מסמכים חלקי  שלא נתמך בתצהיר.

4.         דיון:

            המסגרת הנורמטיבית לבקשות דנן קבועה בתקנה 122 לפיה:

" בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו.

בחינת כללי הליכי גילוי המסמכים מגלה כי נקודת המוצא היא שלכל צד קמה זכות לעיין בכל המסמכים המצויים בחזקתו של הצד השני, זאת לשם פישוט ההליכים, ייעולו של הדיון המשפטי וחיסכון בזמן שיפוטי. במסגרת הדיון האזרחי, ההלכה היא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלבנטי למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ואשר נדונה בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח' , פ"ד מט (4) 54, בעמ' 60:

" על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה...הרלבנטיות של מסמך לעניין גילויו, רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט, הרלבנטיות לצורכי גילוי היא, במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים."

(כן ראה ע"א 2270/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי , פ"ד מו   (3) 793).

מן הכלל אל הפרט :

4.3 לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בנספחים שצורפו, סבורני כי יש מקום, לשם יעילות ההליך המשפטי, להורות כי יושלם הליך גילוי המסמכים דבר שיחסוך זמן יקר ויסייע בבירור ההליך. יצוין כי מצויים אנו בשלבים המקדמים של התובענה ובטרם הושלם שלב קדם משפט בתיק, כך שאין מניעה גם מטעם זה לחייב את המשיבה בהמצאת מסמכים שלטעמי רלוונטיים לבירור התובענה.

וביתר פירוט אני קובע כי על המשיבה למסור תוך 30 יום מהיום את האמור להלן:

4.3.1                    המסמכים הנדרשים לעניין פטור מארנונה כמו גם קבלות בעניין הוצאות בגין ניהול הנכס, עניין זה משליך על היקף הנזק הנתבע.

4.3.2                    תשריט החנויות המצוין בעמ' 2 להסכם מיום 21.12.93,שכן עניין זה רלונטי לאור הנטען בסע' 45-46 לכתב התביעה המתוקן והמחלוקת בדבר  מספר החנויות הצמודות לנכס.